רש"י על יבמות כ״ב א

1 הנך תרתי דדמיין להדדי - אשת אחי אבי האב ואחות אבי האב שהן צד אחוה דאב ולמטה דידהו ערוה:

2 שלישי שבבנו - בת בן בנו דהא בת בנו ערוה:

3 ושבבתו - בת בן בתו שהרי בת בתו ערוה הלכך בת בן בתו שניה וכן בת בן בנה של אשתו או בת בן בתה:

4 רביעי שבחמיו - דור רביעי שבחמיו היינו אם אם חמיו והוא דור רביעי לאשתו ואשתו בכלל:

5 ושבחמותו - אם אם חמותו:

6 שניה - דאם חמיו ואם חמותו ערוה שהן בכלל אשה ובת בנה אשה ובת בתה הלכך אמו שניה:

7 מאי שנא למעלה - דקרי לאם אם חמיו ואם אם חמותו רביעי וקא חשיב לאשתו בחושבנא דדרי:

8 ומאי שנא למטה - דקרי לבת בן בנו דור שלישי ולא חשיב אשתו דתהוי רביעי:

9 לאו מכח אשתו קאתי - אלא מכח דידיה דבבנו מאנוסה עסקינן:

10 לההיא מתניתא - הא דקתני לעיל מה הן שניות בההיא איירי רב ואמר ארבע יש להן הפסק ותו לא אבל בהנך דר' חייא איכא:

11 ת"ש - דתני בשניות דר' חייא שלישי שבבנו ורביעי שבחמיו ותו לא אלמא יש להם הפסק:

12 בגרים - גזרו שניות שאם היה גר נשוי אם אמו יוציא:

13 מקדושה חמורה - שהעובדי כוכבים מוזהרין על העריות:

14 לא גזרו בהו רבנן - דכקטן שנולד דמי ואין לו קורבה:

15 לא יעידו - לכתחלה דקורבת אם בגרים קורבה היא דהא ודאי אמו היא:

16 ואם העידו עדותן עדות - דכקטן שנולד דמי:

17 מעידין לכתחלה - דרחמנא אפקריה לזרע מצרי דכתיב זרמת סוסים זרמתם יחזקאל כ״ג:כ׳ הלכך קורבת אב אינה קורבה:

18 מאי שנא - עדות מעריות דאמר לקמן בפרק נושאין יבמות דף צח. גר שהיה נשוי אחותו מן האם יוציא:

19 לכל מסורה - הכל נושאין נשים הלכך אי שרית לקיומה אתי נמי למישרי ערוה בישראל דכולי עלמא לא ידעי דטעמא דגר משום דכקטן שנולד דמי:

20 לבית דין מסורה - ואי נמי מכשרת עדות אחים גרים לא אתיא לאכשורי אחין ישראל דבית דין ידעי דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי:

21 מתני' אח מכל מקום - בגמרא מפרש:

22 ואחיו לכל דבר - מפרש בגמ':

23 שפחה ועובדת כוכבים - ולדה כמוה ובתרה אזיל כדיליף בגמ':

24 על מכתו ועל קללתו - אם הכה או קלל את אביו חייב מיתה:

25 גמ' מדלענין יבום מיפטר - את אשת אביו מיבום פוטר כגון אם היה לו בן ממזר ונשא אשה ומת ולא ילדה לו פטורה מן היבום בשביל הממזר בן בעלה כדיליף לקמן בן אין לו עיין עליו: